לא מאמינה שאת עולה לכיתה א' שרק לפני שנייה ילדתי אותך.
את כל כך בשלה לזה - כל כך בוגרת ומבינה עניין, כותבת, מחשבת חישובים, קשובה לזולת, מקבלת סמכות ומשתפת פעולה.
אבל אני, אמא שלך, מוכנה שתעלי לכיתה א'?! ומה יהיה שתתגייסי? אהיה מוכנה מתישהו?! לעוד שיחרור כזה או פרידה מימך?!
הייתי רוצה להיות המורה שלך מתוקה שלי.
את כזו ילדה מדהימה, פיקחית, נעימה וחברותית. יותר נכון הייתי גם מהרצון להגן עלייך. לראות שהכל בסדר איתך בשעות בית ספר ושאת שמחה, ללוות אותך לשירותים בביס, לראות שאת מבינה את כל המשימות והשיעורים מעניינים אותך, לוודא שלא קר או חם לך בכיתה, לראות שאת לא לבדך בהפסקה.
אבל אני לא אהיה המורה שלך אני אמא שלך.
הגיע הזמן שאשחרר אותך גורה שלי להתמודד עם החיים. אמא תמיד תהיה שם בשבילך.
אני יודעת שאני יכולה לסמוך עלייך ליאורי שאת תהיי טובה ונפלאה בהכל, תתגברי על הקשיים ותעמדי על שלך, ואני כאן ללוות אותך, להגן ולהיות גאה בך.
אני אמאמורה שעולה לא' בפעם הראשונה ❤ עם הבכורה שלי שהיא כל חיי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה