תרבות הקריאה בביתנו

מילדותי אני זוכרת את אמא שלי (שהיא כל עולמי) יושבת ומקריאה לי סיפורים.
ישנם ספרים של דבורה עומר למשל, "מגדל של קוביות בניתי" ו"הנשיקה שהלכה לאיבוד", שחקוקים בליבי עד היום. בזמן שאני מקריאה לליאורי ומאור את הסיפורים מספרים אלו אני מתמלאת בתחושת געגוע ושמחה לרגעים קסומים עם אימא (עדיין יש לי רגעים כאלה איתה).
עוד שהייתי בהריון  עם ליאורי ועד היום התחלתי לאסוף לקנות  ספרי קריאה, ידעתי שבביתנו המדפים יתמלאו בספרי ילדים.
כעת שכבר יש לי ילדה שנייה יש לי כוורת  מלאה בספרים שכולם בשימוש :)
ליאורי מאוד אוהבת ספרים, היא אוהבת לשבת ולדפדף בספרים לשמוע סיפורים ולהקריא בעצמה. 
הספרים מזמנים לי שיחה עמוקה יותר עם ליאור, מעשירים לה את השפה ומפתחים לה את הדמיון.

מה אני עושה כדי שליאורי (ואחותה) יאהבו ספרים, להלן:
1. מהרגע שנולדה אני מקריאה לה סיפורים.
2. שגרת ספרים קבועה לפני שינה, לא נרדמים בלי סיפור.
3. הספרים בהישג יד - הם מונחים בסלון בכוורת במדף התחתון. מהרגע שזחלה ראתה ספרים מול עיניה.
4. מתנהגים לספרים בכבוד! לא קורעים דפים, לא זורקים ספרים באויר ולא עומדים על הספרים (ילדים רבים עושים זאת בלי לשים לב שספרים מונחים על הרצפה).
5. אני אוהבת לקחת אותה להצגות של סיפורים.

והכי הכי אנחנו נהנות לעשות פעילויות כיפיות סביב הספרים.           (רשומות יהיו בהמשך)



מיקום ספרי הילדים בבית



ליאורי מקריאה סיפור לבובה לפני שינה.

 

ליאורי מקריאה לאחותה סיפור