דילוג לתוכן הראשי

ישיבה בקבוצות

בני האדם הם יצורים חברתיים וכך גם תהליך הלמידה הוא חברתי.
בכיתתי! ישיבת הלומדים היא בקבוצות. אני מאמינה שברגע ומושיבים את התלמידים בטורים אנו מוציאים את הלומדים ממצבם הטבעי (לחיות בלהקה) למצב שכל אחד לעצמו. כך, נוצרת פחות הרמוניה בכיתה, הפרעות בלמידה ובמבנה החברתי הכיתתי. מתחילת שנת הלימודים הראשונה של התלמידים מומלץ להושיב אותם בקבוצות, כפי שישבו בגן. כמובן צריך להקנות לתלמידים כללי כיתה ותרבות דיון כך שניתן יהיה ללמד.
לכל קבוצה בכיתתי יש מספר ויש לי שבע קבוצות בכיתה. שולחן מספר שבע המבנה שלו קצת שונה.
בתוך הקבוצה יש התרחשויות חברתיות, אינטראקציות ולמידה אמתית.
למשל: קבוצה מספר 4 יצרו להקה למופע סוף שנה. הם כבר רוצים להיפרד מהמורה :)  כל ילד קיבל תפקיד, יש שני רקדנים, שני זמרים ומתופפים.
בנוסף, שלושה ילדים מקבוצה מספר ארבע כתבו ספר בדיחות שעליו הם עובדים כבר מספר שבועות.

 

מבנה הלומדים בכיתתי:
על כל קבוצה מונחת קופסא שבתוכה יש תפקידים
 
 




כיצד אני עובדת בקבוצות אכתוב ברשומה נפרדת.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כל אחד הוא פלא - ר"ג' פלאסיו

קראתי היום לילדים את גרסת הספר "פלא"  של המחברת ר"ג' פלאסיו. הספר פוקח לילדים את עיניהם להביט בשונה כאדם מיוחד ופלאי. הקריאה הציפה ברגשות של הזדהות וחמלה את הקטנטנים וזה ממש ריגש אותי. שוחחנו בכיתה על מה הרגיש אוגי (הדמות הראשית) מה לא בסדר בילדים שצוחקים עליו, כיצד דייזי - הכלבה שלו מגיבה לחוויות שלו.  נהניתי לקרוא לילדים את הספר, לראות אותם מבינים את הקושי של הילד ומה שונה בו ומיוחד בו.  אני חושבת שהספר הזה צריך להיקרא בכל כיתה ובית. לפעמים אנו שוכחים שבכל אחד מאיתנו יש פלא אמיתי, פשוט צריך להביט אחרת בצורה חיובית יותר על השונות ואז לקבל אותה. הפעילות סביב הספר: כל ילד בחר ליצור את הפלא שבו כדיוקן עצמי:  "אם תביטו בעולם בעין טובה, תמיד תגלו פלא" ר"ג' פלאסיו. חומרים - פלא

מה בילקוט לילדי הגן של ליאורי שלי 😊

ביום בהיר אחד ליאורי ביקשה שאבוא לעשות פעילות בגן (אחרי פעילות שאחד מהורי הגן עשה). מי אני שאסרב לילדה המהממת שלי ולבקשתה המרגשת. אז ישבנו וחשבנו יחד מה יכול להתאים והגענו להחלטה שנעשה פעילות לכיתה א' משתי סיבות: האחת, ליאורי וחברי הגן עולים לכיתה א'. השנייה, אני מורה. הפעילות: סיפרתי סיפור ששדרגתי  (בהשראה של סיפור דומה שכתבה עדנה משה) עבור הפעילות ותוך כדי הסיפור ליאורי הציגה את הפריטים מתוך הילקוט שלה לכיתה א' (סבתא שלה כבר קנתה לה ❤). הסיפור כפי שסופר לילדים: ילדים יקרים, אני רוצה לספר לכם על ילדה בשם זהר. זהר היתה ילדה מקסימה וחכמה, בת שש וחצי והיא עלתה לכיתה א' כמוכם. היא אהבה לשחות, לשחק, לשמוע סיפורים ולאכול ממתקים. בסוף השנה בגן, זהר אספה את כל היצירות שלה מהמגירה,  נפרדה מפינות הגן האהובות עליה - פינת הסיפריה ופינת משק הבית, נפרדה מהחברים ונתנה חיבוק לגננת ולסייעת. בחופש זהר נסעה עם סבתא ברכבת לחיפה ועם סבא הלכה לבריכה, טיילה וכייפה. יום אחד אמרה אמא לזהר: "זהר עוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים צריך לסדר ולארגן את הילקוט". זהר היתה עסוק...

עבודה סביב השיר - אני לבדי בבית/ לאה גולדברג

קראנו את השיר של לאה גלוברג אני לבדי בבית: אני לבדי בבית / לאה גולדברג אוטו עמד מול הבית,  כלב עבר בכביש.  אני לבדי בבית,  בכל הבית אין איש.  אני לבדי בבית,  מביט בחלון על הכביש.  אמא הלכה לסבתא,  אבא נסע לגליל.  אמא אמרה "כבר שבוע שכבת,  צריך ללבש מעיל.  אתה לא תלך לסבתא,  אם לא תלבש מעיל." התעקשתי, והיא הלכה לה.  קראתי שלושה עמודים.  בדירת השכנים למעלה,  מנגן פטיפון ורוקדים.  לאמא טוב - היא הלכה לה  ובבית אני לבדי.  אני לבדי בבית.  לי בכלל לא עצוב... הנה אוטו עומד מול הבית,  על חלון מטיל לו זבוב.  רק הוא ואני בבית.  מתי כבר אמא תשוב?! השיר זימן שיחה על רגשות ותחושות. בעיקר על תחושת הבדידות במצבים שונים. דיברנו על מצב שקשה לנו להודות במה שאנו מרגישים - לפעמים אנו נפגעים ולא מודים, לפעמים אנו זקוקים לעזרה וקשה לנו להודות ולבקש עזרה. הילד בשיר טוען שאינו עצוב אך משתמע מתוך הכתוב שהוא עצוב. לאחר השיחה דיברנו על מבנה השיר: חרוזים, בתים ושורות קצרות. חיפשנו מילים המוכיחות א...