דילוג לתוכן הראשי

ל"ג בעומר זורקים מה שלא צריך למדורה..

יום אחרי ל"ג בעומר חזרנו ופתחנו בחוויות מתוך המדורה..
כל ילד כתב חוויה בשם "המדורה שלי.." (תרגול חשיבה מסדר גבוה)
להלן התוצרים:







לאחר מכן, יצאנו לחצר בית הספר ישבנו במעגל והנחתי במרכז המעגל מדורת דמה שהכנתי. ביקשתי מכל ילד לספר מה הוא היה שמח לזרוק למדורה, הילדים העלו דברים מעניינים שיצרו סביב זה שיח, הרגשתי שזאת הזדמנות מצוינת בשבילי להתעדכן קצת יותר מה קורה איתם בתקופה האחרונה. הילדים אמרו דברים חזקים כמו:
ילדה אחת אמרה שהיא רוצה לזרוק את כל הריבים עם האחיות שלה,  אחרת לזרוק את כל הפחדים, ילדה שעוזבת את בית הספר שנה הבאה רוצה לזרוק את המעבר,
ילד נוסף אמר שהוא רוצה לזרוק את מותו של סבא ואת כל הבעיות הבריאותיות שנולד איתם.
ילדה נוספת אמרה שהיא רוצה לזרוק את המלחמות ושיהיה שלום, תלמידה אמרה שהיא רוצה לזרוק את הפרידה מימני (אני נפרדת מהם בסוף השנה)
בנוסף ביקשתי מהם לחשוב על איזה תכונה הם היו שמחים לזרוק לאש.. זה היה קצת יותר קשה..
ילדה אחת אמרה שהיא רוצה לזרוק את זה שהיא בוכה מהר, אחר אמר שהיה מעדיף לא להתעצבן ולא להתפרץ..
אני שמחה שהתחלתי כך את היום.

והינה המדורה שלנו:

המתכון למדורה :) העצים נייר קרפ בצבעים חומים והלהבות נייר צלופן מקווצ'ץ' בצבעים שונים.



 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כל אחד הוא פלא - ר"ג' פלאסיו

קראתי היום לילדים את גרסת הספר "פלא"  של המחברת ר"ג' פלאסיו. הספר פוקח לילדים את עיניהם להביט בשונה כאדם מיוחד ופלאי. הקריאה הציפה ברגשות של הזדהות וחמלה את הקטנטנים וזה ממש ריגש אותי. שוחחנו בכיתה על מה הרגיש אוגי (הדמות הראשית) מה לא בסדר בילדים שצוחקים עליו, כיצד דייזי - הכלבה שלו מגיבה לחוויות שלו.  נהניתי לקרוא לילדים את הספר, לראות אותם מבינים את הקושי של הילד ומה שונה בו ומיוחד בו.  אני חושבת שהספר הזה צריך להיקרא בכל כיתה ובית. לפעמים אנו שוכחים שבכל אחד מאיתנו יש פלא אמיתי, פשוט צריך להביט אחרת בצורה חיובית יותר על השונות ואז לקבל אותה. הפעילות סביב הספר: כל ילד בחר ליצור את הפלא שבו כדיוקן עצמי:  "אם תביטו בעולם בעין טובה, תמיד תגלו פלא" ר"ג' פלאסיו. חומרים - פלא

מה בילקוט לילדי הגן של ליאורי שלי 😊

ביום בהיר אחד ליאורי ביקשה שאבוא לעשות פעילות בגן (אחרי פעילות שאחד מהורי הגן עשה). מי אני שאסרב לילדה המהממת שלי ולבקשתה המרגשת. אז ישבנו וחשבנו יחד מה יכול להתאים והגענו להחלטה שנעשה פעילות לכיתה א' משתי סיבות: האחת, ליאורי וחברי הגן עולים לכיתה א'. השנייה, אני מורה. הפעילות: סיפרתי סיפור ששדרגתי  (בהשראה של סיפור דומה שכתבה עדנה משה) עבור הפעילות ותוך כדי הסיפור ליאורי הציגה את הפריטים מתוך הילקוט שלה לכיתה א' (סבתא שלה כבר קנתה לה ❤). הסיפור כפי שסופר לילדים: ילדים יקרים, אני רוצה לספר לכם על ילדה בשם זהר. זהר היתה ילדה מקסימה וחכמה, בת שש וחצי והיא עלתה לכיתה א' כמוכם. היא אהבה לשחות, לשחק, לשמוע סיפורים ולאכול ממתקים. בסוף השנה בגן, זהר אספה את כל היצירות שלה מהמגירה,  נפרדה מפינות הגן האהובות עליה - פינת הסיפריה ופינת משק הבית, נפרדה מהחברים ונתנה חיבוק לגננת ולסייעת. בחופש זהר נסעה עם סבתא ברכבת לחיפה ועם סבא הלכה לבריכה, טיילה וכייפה. יום אחד אמרה אמא לזהר: "זהר עוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים צריך לסדר ולארגן את הילקוט". זהר היתה עסוק...

עבודה סביב השיר - אני לבדי בבית/ לאה גולדברג

קראנו את השיר של לאה גלוברג אני לבדי בבית: אני לבדי בבית / לאה גולדברג אוטו עמד מול הבית,  כלב עבר בכביש.  אני לבדי בבית,  בכל הבית אין איש.  אני לבדי בבית,  מביט בחלון על הכביש.  אמא הלכה לסבתא,  אבא נסע לגליל.  אמא אמרה "כבר שבוע שכבת,  צריך ללבש מעיל.  אתה לא תלך לסבתא,  אם לא תלבש מעיל." התעקשתי, והיא הלכה לה.  קראתי שלושה עמודים.  בדירת השכנים למעלה,  מנגן פטיפון ורוקדים.  לאמא טוב - היא הלכה לה  ובבית אני לבדי.  אני לבדי בבית.  לי בכלל לא עצוב... הנה אוטו עומד מול הבית,  על חלון מטיל לו זבוב.  רק הוא ואני בבית.  מתי כבר אמא תשוב?! השיר זימן שיחה על רגשות ותחושות. בעיקר על תחושת הבדידות במצבים שונים. דיברנו על מצב שקשה לנו להודות במה שאנו מרגישים - לפעמים אנו נפגעים ולא מודים, לפעמים אנו זקוקים לעזרה וקשה לנו להודות ולבקש עזרה. הילד בשיר טוען שאינו עצוב אך משתמע מתוך הכתוב שהוא עצוב. לאחר השיחה דיברנו על מבנה השיר: חרוזים, בתים ושורות קצרות. חיפשנו מילים המוכיחות א...