דילוג לתוכן הראשי

שולחן חג מתחלף והפעם - חג חנוכה


בכיתתי לומדים על החג דרך החוויה..
הצבתי שולחן מתחת ללוח מול הילדים עם מפה לבנה (בכל זאת שתהיה אוירת חג).
על השולחן יש סמלי החג שהקטנטנים הביאו לכיתה כמו: סביבונים, חנוכיות ונרות.
דאגתי להכין משחקי זכרון של הפכים, זכר נקבה ויחיד רבים של החג.
בנוסף, הדפסתי דפי צביעה ומנדלות, כרטיסיות עם סמלי החג וספרונים הקשורים לחג וגם הם מונחים וזמינים לקטנטנים.
הצבתי לוח מחיק שהוא גם מגנט בו הילדים יכולים לצייר, לכתוב ולשחק משחקי מגנט עם האותיות.
הקטנטנים שלי יודעים שהם יכולים ליהנות מהשפע שמונח להם על השולחן באופן חופשי בזמן שהם מסיימים משימה או בהפסקה.
למידת החג מתרחשת כל זמן שהשולחן מול עינהם וגם תוך כדי משחק.
במהלך היום והשבוע אנו שומעים שירים הקשורים לחג ויש אוירה חגיגית בכיתתנו!

אולי השבוע נכין סביבונים שיהיה כתוב בהם:
כייף גדול היה פה 😄

שולחן החג:


והינה הקטנטנים משחקים ונהנים:


 
גם בבית  ב"חוג אמא" ליאורי יוצרת לכבוד החנוכה:
 


 
 
 

תגובות

  1. תמונות מהממות! השולחן חגיגי מקסים ממש :) התלמידים שלך הרוויחו שיש להם מורה משקיעה כמוך

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

כל אחד הוא פלא - ר"ג' פלאסיו

קראתי היום לילדים את גרסת הספר "פלא"  של המחברת ר"ג' פלאסיו. הספר פוקח לילדים את עיניהם להביט בשונה כאדם מיוחד ופלאי. הקריאה הציפה ברגשות של הזדהות וחמלה את הקטנטנים וזה ממש ריגש אותי. שוחחנו בכיתה על מה הרגיש אוגי (הדמות הראשית) מה לא בסדר בילדים שצוחקים עליו, כיצד דייזי - הכלבה שלו מגיבה לחוויות שלו.  נהניתי לקרוא לילדים את הספר, לראות אותם מבינים את הקושי של הילד ומה שונה בו ומיוחד בו.  אני חושבת שהספר הזה צריך להיקרא בכל כיתה ובית. לפעמים אנו שוכחים שבכל אחד מאיתנו יש פלא אמיתי, פשוט צריך להביט אחרת בצורה חיובית יותר על השונות ואז לקבל אותה. הפעילות סביב הספר: כל ילד בחר ליצור את הפלא שבו כדיוקן עצמי:  "אם תביטו בעולם בעין טובה, תמיד תגלו פלא" ר"ג' פלאסיו. חומרים - פלא

מה בילקוט לילדי הגן של ליאורי שלי 😊

ביום בהיר אחד ליאורי ביקשה שאבוא לעשות פעילות בגן (אחרי פעילות שאחד מהורי הגן עשה). מי אני שאסרב לילדה המהממת שלי ולבקשתה המרגשת. אז ישבנו וחשבנו יחד מה יכול להתאים והגענו להחלטה שנעשה פעילות לכיתה א' משתי סיבות: האחת, ליאורי וחברי הגן עולים לכיתה א'. השנייה, אני מורה. הפעילות: סיפרתי סיפור ששדרגתי  (בהשראה של סיפור דומה שכתבה עדנה משה) עבור הפעילות ותוך כדי הסיפור ליאורי הציגה את הפריטים מתוך הילקוט שלה לכיתה א' (סבתא שלה כבר קנתה לה ❤). הסיפור כפי שסופר לילדים: ילדים יקרים, אני רוצה לספר לכם על ילדה בשם זהר. זהר היתה ילדה מקסימה וחכמה, בת שש וחצי והיא עלתה לכיתה א' כמוכם. היא אהבה לשחות, לשחק, לשמוע סיפורים ולאכול ממתקים. בסוף השנה בגן, זהר אספה את כל היצירות שלה מהמגירה,  נפרדה מפינות הגן האהובות עליה - פינת הסיפריה ופינת משק הבית, נפרדה מהחברים ונתנה חיבוק לגננת ולסייעת. בחופש זהר נסעה עם סבתא ברכבת לחיפה ועם סבא הלכה לבריכה, טיילה וכייפה. יום אחד אמרה אמא לזהר: "זהר עוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים צריך לסדר ולארגן את הילקוט". זהר היתה עסוק...

עבודה סביב השיר - אני לבדי בבית/ לאה גולדברג

קראנו את השיר של לאה גלוברג אני לבדי בבית: אני לבדי בבית / לאה גולדברג אוטו עמד מול הבית,  כלב עבר בכביש.  אני לבדי בבית,  בכל הבית אין איש.  אני לבדי בבית,  מביט בחלון על הכביש.  אמא הלכה לסבתא,  אבא נסע לגליל.  אמא אמרה "כבר שבוע שכבת,  צריך ללבש מעיל.  אתה לא תלך לסבתא,  אם לא תלבש מעיל." התעקשתי, והיא הלכה לה.  קראתי שלושה עמודים.  בדירת השכנים למעלה,  מנגן פטיפון ורוקדים.  לאמא טוב - היא הלכה לה  ובבית אני לבדי.  אני לבדי בבית.  לי בכלל לא עצוב... הנה אוטו עומד מול הבית,  על חלון מטיל לו זבוב.  רק הוא ואני בבית.  מתי כבר אמא תשוב?! השיר זימן שיחה על רגשות ותחושות. בעיקר על תחושת הבדידות במצבים שונים. דיברנו על מצב שקשה לנו להודות במה שאנו מרגישים - לפעמים אנו נפגעים ולא מודים, לפעמים אנו זקוקים לעזרה וקשה לנו להודות ולבקש עזרה. הילד בשיר טוען שאינו עצוב אך משתמע מתוך הכתוב שהוא עצוב. לאחר השיחה דיברנו על מבנה השיר: חרוזים, בתים ושורות קצרות. חיפשנו מילים המוכיחות א...